הרגשתי שאני כותבת יותר מידי על הבעיות שלי ולא עלי אז...
אני בת 13 מירושלים ויש לי הרבה יותר מידי תחומי עיניין... אני אוהבת לצייר ואני לומדת משחק (תיאטרון) אמא שלי חושבת שאני רוקדת "מדהים" ולעומת זאת אני שונאת להישתמש בפועל ריקוד כי אני מאמינה שבנים המציאו את הפועל ואת המשמעות שלו בישביל שנשים ישעשעו אותם ואני מעדיפה ליקרוא לריקוד "לשחרר ולהוציא אנרגיה לצלילי מוזיקה" אני ממש אוהבת טבע וגדלתי על הים של אילת זה פשוט הים הכי מדהים בעולם (אבא שלי בא מאילת אז כשהייתי קטנה היינו הולכים לשם, זה הייה הים הראשון שהכרתי) תמיד כשהייתי בדרך לאילת היסתקלתי על ההרים בתשוקה אל כל המינהרות והמארות האלה בהרים של המידבר בשקיקה לרדת מהמכונית ולטפס לשם ולהיכנס וליבדוק כל חור שיש בהרים.
אני ילדה שאוהבת מאוד לדבר ולכן אפשר לצפות ממני להרבה פוסטים והסטטוס שלי כרגע הוא: "אני פדלעה ואני גאה בזה!" אז זהו בערך .
לאת לאת תילמדו יותר דברים..
אהה ומשהו אחרון:
את האמת שפשוט לא רציתי לחשוף את זה עכשיו אבל: אין ילדה יותר רגילה ממני. החיים שלי רגילים, הבעיות שלי רגילות ואני כימעט תמיד רגילה במה שאני עושה כאילו למשל בבית ספר, אין לי הרבה אויבים כימעט וביכלל גם המצב החברתי שלי רגיל... איך שאני ניראת הכל פשוט רגיל ונימאס לי מזה!!! אני רוצה שינוי נימאס לי ליהיות אותו הטיפוס שמחביא את עצמו ואף אחד לא מודע אליו,
נימאס לי ליהיות ילדה רגילה כי יש בי כל כך הרבה מעבר ואנשים פשוט מודעים רק לרגילה שבי! כולם סביבי גם אלה שאני מכירה שנים, מכירים אותי כרגילה... אבל אני לא כזאת למרות שהחיים שלי משקפים אותי ככה...
משהו אחרון...
אל תגיבו ואל תישפטו פשוט תכירו... זו אני