אלוהים אדירים!! (ולאלה שמשנה להם: אלוקים אדירים!!) אני יודעת שרוב או בעצם כווול הזמן אני מיתלוננת על החיים הפטתים שלי בבלוג... כמו רובנו... אני מודה שלהיתלונן באינטרנט על הצרות שלך מול אנשים זרים כי זה יותר זול ואנונימי מפסיכולוג זה קצת פטתי... אבל מה איכפת לי ליהיות פטתים אם זה עוזר לי?? זאת אומרת, ברור שאיכפת לי אבל לא בצורה כו שאני אפסיק כי במילא אתם לא מכירים אותי אז... אוקיי, לעיניין: יש איזה סידרה שאני רואה שקוראים לה "ניו גירל" (ילדה חדשה) וזה מספר על איזה מישי בת שלושים בערך שעברה לגור בדירה עם 3 שותפים בנים... זאת אחלה קומדיה! בקיצור: פרק 15 עונה 2 הסוף... הנשיקה שאני רוצה בתור הנשיקה הראשונה שלי... לאלה שלא עוקבים, עוד לא הייתה לי נשיקה ראשונה וזאת בערך המטרה שלי... אבל אני לא רוצה כול אחד, אני ממש בררנית! מצד שני זה לא משנה כמה בררנית אני אהייה כי הבנים שאני בוחרת לא רוצים אותי אבל שיהייה... בקיצור אני ראיתי את הסצנה הזת בערך 17 פעמים... אני לא מגזימה! ואז עשיתי משהו שיכול בקלות להשתוות לכאב החד של סכין נעוצה לך איפושהו בגוף, היסתכלתי בתמונות של בנים עם קוביות בבטן... ואני יודעת שזה ממכר ואסור לעשות את זה אחרת את תיהיי מכורה לזה בערך כול חייך אבל לא יכולתי לעצור בעצמי...
סיפרתי לכם שאני שוקלת לעבור לילמוד אמנות בימקום תיאטרון? ניראה לי שלא... (ושוב למי שלא עוקב: בתולדות שלי כתוב שאני לומדת תיאטרון...) כי אני מרגישה שאומנות ממלאת אותי... תיאטרון זה תחביב נהדר שאני מאוד אוהבת.. אני גם נורא תיאטרלית בחיים.. אבל אומנות נותת לי אושר, היא גורמת לי ליהיות מישהי שאני אוהבת... מישהי שאני מעריצה, מי שאני רוצה ליהיות.. אני מבטאת את עצמי על הנייר וצועקת את כול מה שייש לי בפנים.. אני פשוט אוהבת את זה...
אז זהו בינתיים... ובבקשה, עצות לגבי העיניין עם הבנים יתקבלו בברכה!!!!!!!!!!!! (בקיצור: HELP! ׂׂ)ׂ
|
|
|